'הדרך האמצעית' היא השם שנתן הרמב"ם בהשפעת אריסטו למושגים רבים השגורים בפי העם, כמו: דרך ארץ, דרך המלך, שביל הזהב, דרך האמצע, דרך הביניים, דרך ישרה, ועוד, ושהאמוראים – חכמי התלמוד והרמב"ם בעקבותיהם, נתנו לה במסכת אבות ובפרקי אבות, את השם 'תורה'. תורת הדרך האמצעית היא בבחינת נוסחה פשוטה של התנהגות אנושית טובה למתנהג ולחברה בה הוא חי. התורה הזו – הדוגלת באמרה 'ואהבת לרעך כמוך' ובעזרה לזולת, אומרת, שעל 'הסקאלה' של כל מעשה אנושי יש שלושה מצבים אופייניים (טרילוגיה), שניים מהם קיצוניים – כאשר מצב אחד הינו קיצוניות יתר (לעשות יותר מדי), ומצב שני הינו קיצוניות חסר (לעשות פחות מדי), ושניהם רעים לעושה המעשה ולחברה, ומשיניהם יש להימנע תמיד. לעומתם המצב השלישי, שהוא האמצעי, הנמצא במרחק שווה בין שני הקצוות הרעים, הוא המצב הטוב לעושה המעשה ולחברה שלו, ולפיו יש להתנהג באופן רצוף, כאשר רצף הנקודות האמצעיות של כל התכונות והמעשים, מהווה את 'הדרך האמצעית'. התורה קוראת ל'תיקון המידות' של האדם בכיוון האמצע, והתנהגות בדרך האמצעית הינה מאוזנת, מתואמת, שוויונית, רודפת שלום ומובילה להרגשת סיפוק עצמי התובילים בדרך לאושר של ההולך בה, זאת לעומת התנהגות קיצונית, יתרה או חסרה, שגורמת לאדם ולחברה צרות, כמו אלימות, טרור ומלחמות. תורת הדרך האמצעית היא למעשה תוצאה אינטגרלית של הפילוסופיה היהודית ומחשבת ישראל של האמב"ם ויחד עם זאת מהווה חלק אינטגרלי של ה'פסיכולוגיה החיובית' של ימינו.
הנוסחה הפשוטה הזו של הדרך האמצעית מלווה את האדם למעשה כל ימי חייו, בהתייחסותו לעצמו, מצד אחד וביחסיו עם כל המעגלים הרבים הסובבים אותו, החל מהמשפחה, בית הספר, עבודה וסיים בחברים ובני אדם זרים, שהוא בא במגע יום-יומי איתם. בכל היחסים האלה מטיפה התורה לנהוג לפי הכלל הנהוג במחשבת ישראל ובפילוסופיה היהודית של 'ואהבת לרעך כמוך', לעכזרה הדדית.
תורת הדרך האמצעית גורסת, כאמור, שלכל תכונה אנושית יש אמצע, מאוזן, מתון ומתואם, אותו צריך לאתר, ובו צריך האדם לדבוק. בכל מצב שבו האדם מתרחק מהאמצע בהתנהגותו בתכונה או במעשה מסוימים, הנוטה לאחד הקצוות – היתיר או החסיר – עליו לתקן את מעשיו, מה שנקרא 'תיקון המידות', עד שיגיע לאמצע של אותה תכונה או אותו מעשה.
נביא דוגמה מתחום הרגש – את "האהבה", שנאמר 'ואהבת לרעך כמוך'. הקיצוניות היתרה – הינה אהבה חזקה וחונקת את הנאהב (חיבוק דוב), עד שהוא סובל ממנה והיא רעה לשני הצדדים. מצד אחר הקיצוניות החסרה באהבה – היא חוסר רגש כלפי הנאהב, חוסר התייחסות אליו, גם היא אינה טובה לשני הצדדים. הטוב נמצא אפוא באמצע והוא לאהוב במידה שתתאים לאוהב ולנאהב ובשווה, כך שלשניהם תהיה הנאה ושניהם ילכו בדרך לאושר בייחסיהם אלה.
דוגמה אחרת תהיה מתחום הממון. תורת הדרך האמצעית דוגלת בעיקרון העזרה לזולת בבחינת 'ואהבת לרעך כמוך', וקובעת שאין זה טוב לתת לעני, או לנצרך, מעבר לצרכיו הקיומיים, כי סכום כסף עודף עלול להשחית את מידותיו. מצד אחר לא צריך להתעלם מהעני, היתום והאלמנה, כאשר יש לאדם הנותן – מה לתת. כמו כן אל ייתן אדם כל ממונו לאחרים ויישאר ללא מקור מחייה, וגם שלא יהיה קמצן וישמור את כל רכושו לעצמו. במילים אחרות – תעזור לנצרכים כמידת יכולתך, מבלי שהנתינה תפגע במצבך הכלכלי מצד אחד, ומהצד האחר – ייתן לשכבות החלשות בחברה כמידת הצרכים הקיומים שלהם, וזו העזרה ההדדית המאוזנת..
דוגמה אחרונה נביא מתחום היחסים של האדם עם עצמו. כל הנושאים של אכילה, שתייה, שינה וכדומה, צריך שיעשו במידה הראויה והמתאימה לצרכי הגוף של כל אדם. המרבה באכילה ובשתייה נקרא 'זללן' – והוא אינו נראה טוב לחברה ומזיק לעצמו – זה מצד הקיצוניות היתרה. אולם גם לא לאכול ולא לשתות ולא לישון, אינו בריא לאדם – וזה מצד הקיצוניות החסרה. מה יעשה האדם? יתנהג עם עצמו בדרך האמצעית – יאכל, ישתה וישן כמידת הצורך של גופו.
תורת הדרך האמצעית, לאחר שהבנו מה משמעותה, הייתה קיימות לתדהמתנו לפחות בחמש תרבויות (ציוויליזציות), מזה לפחות אלפיים וחמש מאות שנה אחורה מהיום, כאשר ארבע מהן, הן התרבויות הגדולות בעולם מבחינת מספר אוכלוסייתן, והן: הפילוסופיה הסינית, הפילוסופיה ההודית-בודהיסטית, הפילוסופיה היוונית-נוצרית והפילוסופיה האסלאמית, עליהן יש להוסיף את התרבות החמשית – היא הפילוסופיה היהודית (מחשבת ישראל) – הקטנה במספר אנשיה, אך גדולה בהשפעתה התרבותית ההיסטורית על הפילוסופיות הנוצרית והאסלאמית. חמש התרבויות האלה מהוות מבחינת אוכלוסייתן כ 85% מאוכלוסיית העולם. היקף כזה של אוכלוסיה מהווה בסיס רחב ומוצק ביותר לקידום חינוך לפי תורת הדרך האמצעית בכל העולם, כאשר כל תרבות מיישמת את התורה ומחנכת את ילדיה ומבוגריה על פי מסורתה. עוד יותר רבה התדהמה כאשר אנו נוכחים שכל חמש התרבויות מגיעות לאותה הנוסחה של הדרך האמצעית (היא שביל הזהב), כמעט ללא קשר ביניהן, ומובילות לאותה התוצאה של הבאת האדם לדרך האושר ומרחיקה אותו מאלימות ומכוונת אותו ואת העמים לשלום.
ספר – על הנושא האמור לעיל של 'תורת הדרך האמצעית, הדרך לאושר אישי ולשלום עולמי, בחמש תרבויות', נכתב הספר, שיצא לאור לאחרונה.
יותר על "הספר" – לחץ כאן
מחזה חינוכי לנוער – לחץ כאן
המחבר והמייסד – מחבר הספר ומייסד העמותה היא מר סמי שמואלי, שמאמין ברעיון ועושה הכל כדי לקדם אותו.
יותר על 'המחבר והמייסד' – לחץ כאן.
צור קשר – עם האתר והעמותה ניתן ליצור קשר באמצעות דואר אלקטרוני: shmuelisami@gmail.com
