שאלה 6:

איך מסתדרים הקיצוניים האסלאמיים, כמו דעא”ש, עם ‘הווסאטיה’ (הדרך האמצעית) האסלאמית ?

תשובה

כהקדמה לתשובה נאמר ראשית – שהעולם האסלאמי מונה כ 1.5 מלירד בני אדם, מהם 90% ‘סונים’ ו – 10% ‘שיעים’. שנית – ש’הקוראן’ (הספר הקדוש ביותר שלהם) אומר: שאללה (אלוהים) מסר למוחמד (שליח אלוהים עלי אדמות), ומוחמד, מצידו, ממשיך ואומר לכל המוסלמים (סונים ושיעים כאחד): ‘ועשינו אתכם אומה אמצעית’, ובערבית – ‘וג’עלנכום אומה וסאטה’ (סורת אל בקרה,143). רוצה לומר שהאמה המוסלמית מצווה מטעם האל להתנהג בדרך האמצעית, היא ‘הווסאטיה’ בערבית, שהיא הדרך הטובה, ולהתרחק מהקצוות-הקיצוניות, שהיא הדרך הרעה. מוחמד מצידו חוזר על כך ב’חדית’ ‘, שעל המוסלמים ללכת בדרך האמצעית.

הווסאטיה האסלאמית (שהיא  ה ‘אמצעיות’ בעברית, על משקל: אנוכיות או אנושיות), מקובלת מאוד באסלאם המסורתי והמודרני כאחד, ולדעתי היא נפוצה אצל המוסלמים יותר מאשר ביהדות ובנצרות. ספרים רבים נכתבו על הנושא בשפה הערבית, ובכללם: ‘הוסאטיה האסלאמית’, או ‘הוסאטיה הערבית’. אנחנו גם שומעים את שיך ‘אלאזהר’ (האוניברסיטה הדתית האסלאמית העתיקה והמקובלת ביותר בעולם המוסלמי, שמקום מושבה בקהיר – אחמד אטייב – אומר לעתים קרובות ‘אחנה אסלאם וסאטי’ (ובעברית – ‘אנחנו אסלאם אמצעי’) ואנחנו נגד הטרור (בערבית אלארהאב) הסוני והשיעי גם יחד. הארגונים הקיצוניים שדוגלים בטרור להגשמת שאיפותיהם המהפכניות הדתיות-פוליטיות, אינם מייצגים את האסלאם, ובכך מתנהגים בניגוד גמור לעקרונות הדת האסלאמית.

יחד עם האמור לעיל, קמו בעשרות השנים האחרונות, מתוך הסונה, ארגונים קיצוניים, כמו ‘אלקעידה’ ו’דעא”ש’, מצד אחד, ומתוך השיעה – משטר האיאתולות באיראן, שסירבו לקבל עליהם את הווסאטיה האסלאמית, כאשר חרטו יחד על דגליהם פילוסופיה דתית-פוליטית מהפכנית קיצונית, המטיפה להשתלטות בכוח החרב והג’יהאד, של האסלאם על העולם, כמו בימים של ה ‘החליפות האסלאמית’,  בימי הזוהר שלו במאות התשיעית-עשירית לספירת הנוצרים), כאשר שלט על שטחים ואוכלוסיות ענקיים – מהודו ועד וכולל אירופה, ותרם לאנושות כולה ברמה גבוהה את המדעים, הפילוסופיה והתרבות המוסלמיים-ערביים. הסונים רוצים שלטון אסלאמי סוני בעולם, והשיעים רוצים, באותה המידה והשיטה, שלטון שיעי בעולם.

כדי להגשים את האידיאולוגיה המהפכנית שלהם, הם דוגלים בשיטות אלימות, לרבות טרור ומלחמה נגד הנוצרים והיהודים, שמהווים לדעתם את הקפיטליזם, שניצל אותם וגזל את משאביהם במשך מאות שנים, תוך כדי דיכוי, וגרם להם עוול ופיגור גדול בהתפתחות המדעית, הטכנולוגית, הכלכלית והתרבותית. וכמו שהם מתבטאים בשפה העממית: ארה”ב היא ‘השטן הגדול’ וישראל (ככל שהדבר נוגע בפלסטינים), היא ‘השטן הקטן’. אנשי הקפיטליזם המערבי לדעתם הם ‘הכופרים’ שעיכבו את התפתחות האסלאם והביאוהו למצבו המפגר והמייאש הנוכחי, ומהם יש להיפרע.

האסטרטגיה שלהם להשלטת דת האסלאם בכל העולם היא: כצעד ראשון – להחליף את המשטרים האסלאמיים הנתמכים ע”י המערב, על ידי ערעור יציבותם מבפנים באמצעות התססת גורמי מעוטים ואופוזיציוניים במדינות האלה, ע”י ביצוע מעשי טרור והתקוממות נגד המשטרים האלה, עד להתמוטטותם. הם מארגנים תאי טרור מקומיים, ומספקים נשק וכסף לביצוע משימותיהם. אחרי שימוטטו את המשטרים האלה ויצרו במדינות אלה משטר אסלאמי השולט במדינה לפי חוקי ‘השריעה’ (ההלכה) האסלאמית, וכצעד שני – ימשיכו לארצות המערב לבצע בהן את המהפכות האסלאמיות וימירו את דתם של כל התושבים שלהן לדת האסלאם, שלדעתם היא הדת היחידה הנכונה בעולם. הרעיון המהפכני הזה נותן תקווה למי שלא נותרה לו תקווה אישית לחיים טובים בעולמנו, שמצטרף מתוך ייאוש לארגונים אלה.

למזלו של עולמנו, מספר המאמינים בתיאוריה המהפכנית האסלאמית האמורה (הקיצוניים), הם מיעוט קטן מאוד בעדה הסונית (הרבה פחות מאחוז אחד), ובעדה השיעית – אנו מוצאים את אנשי המשטר הקיצוני באיראן. אולם הבעיה היא שהשפעתם של מיעוטים קיצוניים אלה, שבאה לביטוי במעשי הטרור, בימים של תקשורת רחבת ידיים ומדיה חברתית מהירה וחובקת עולם, היא רבה יותר באופן יחסי, ממספרם המועט ומתוצאות מעשיהם.

רצוי לומר לסיכום שהאסלאם כדת וכאמונה, הוא מתון ברובו המכריע, ואינו קיצוני בשתי עדותיו – הסונית והשיעית כאחד. לכן יש להתייחס אל הקיצוניים האלה כמי שאינם מייצגים את האסלאם, ולהתייחס אל המיעוט הקיצוני בצורה הקשה ביותר, במטרה להפסיק את פעולתם והשפעתם הרעה על העולם כולו, כולל על האסלאם עצמו, כאשר במלחמה הבלתי מוכרזת המתקיימת קיום, על ההגמוניה בעולם המוסלמי בכלל ובעולם הערבי בפרט – מאות אלפי מוסלמים משני הצדדים נהרגים במלחמות פנימיות אלה בין הארגונים הקיצוניים הסונים לבין השליחים של המשטר השיעי מאיראן,  בתוך המדינות הערביות, כמו סוריה, תימן, עיראק  ולוב.

להרחבה ראה פרק 4 בספר.”