תורת הדרך האמצעית בשירות הדמוקרטיה מאת סמי שמואלי*

תורת הדרך האמצעית דוגלת בערכים הומניסטיים כמו שוויון, איזון, אי-אלימות, אושר שלום ועוד,להנחילם לבני אדם באמצעות חינוך לערכים. ערכים אלה מהווים גם את הבסיס לחינוך לדמוקרטיה. חינוך לפי תורת הדרך האמצעית, על כן, יקדם גם את הדמוקרטיה. במאמר זה נסקור את הערכים של הדרך האמצעית ונצביע עליהם כעל ערכים המשרתים את החינוך לדמוקרטיה.

מה היא תורת הדרך האמצעית?

כדי להבין את הדברים לאשורם, נסביר תחילה מה היא “הדרך האמצעית”, שמובילה לאושר בחיי האדם המתנהג לפיה. הדרך האמצעית הינו השם שנתן הרמב”ם (בהשפעת אריסטו) לנוסחה פשוטה של התנהגות אנושית טובה למתנהג ולחברה בה הוא חי, והנקראת גם בשמות דומים כמו: שביל הזהב, דרך האמצע, דרך ביניים, דרך ארץ, דרך ישרה, דרך המלך ועוד. תורת הדרך האמצעית אומרת, שלכל מעשה או רגש  אנושיים, יש שלושה מצבים אופייניים (טרילוגיה), שניים מהם קיצוניים, כאשר: האחד הינו – התנהגות בקיצוניות יתר (לעשות יותר מדי), והשני הינו – קיצוניות חסר (לעשות פחות מדי), ושניהם רעים לאדם ולחברה, ומהם יש להימנע תמיד. לעומתם המצב השלישי – שהוא האמצעי, הנמצא במרחק שווה בין שני הקצוות, הוא המצב הטוב לעושה המעשה ולחברה בה הוא חי, ולפיו יש להתנהג באופן רצוף בנשל כל ימי חייו. רצף הנקודות האמצעיות של התכונות והמעשים, מהווה את הדרך האמצעית. התנהגות בדרך האמצעית הינה מאוזנת, מתואמת, שוויונית, רודפת שלום ומובילה להרגשת הנאה ואושר של ההולך בה, זאת לעומת התנהגות קיצונית – יתרה או חסרה – שגורמת לאדם ולחברה סבל, כמו אלימות, טרור ומלחמות. הנוסחה הפשוטה הזו של הדרך האמצעית, מלווה את האדם כל ימי חייו, בהתייחסותו לעצמו, וביחסיו עם כל המעגלים הרבים הסובבים אותו, החל מהמשפחה – הקרובה והרחוקה, בית הספר, עבודה, וסיים – בחברים ובני אדם זרים, שהוא בא במגע יום-יומי איתם. בכל מצב שבו האדם מתרחק מהאמצע במחשבה או במעשה מסוימים, הנוטה לאחד הקצוות – היתיר או החסיר, עליו לתקן את מעשיו, מה שנקרא בלשון הרמב”ם –  “תיקון המידות”, עד שיגיע לאמצע של אותה תכונה או אותו מעשה.

תורת הדרך האמצעית הייתה קיימות (בכתב) לתדהמתנו, לפחות בחמש תרבויות (ציוויליזציות), מזה לפחות אלפיים וחמש מאות שנה, התרבויות הן: הסינית, ההודית-בודהיסטית, היוונית-נוצרית, האסלאמית והיהודית. אוכלוסייתן של חמש התרבויות האלה מהוות כ 85% מאוכלוסיית העולם.

מכאן נעבור לדמוקרטיה.

עקרונות הבסיס של הדמוקרטיה

כדי להבין איך משרתת תורת הדרך האמצעית את הדמוקרטיה נסקור בקצרה את הערכים הבאים של הדמוקרטיה:

עקרון שלטון העם

דמוקרטיה פירושה ביוונית – “שלטון העם”. העם הוא הבוחר את נציגיו בפרלמנט ובממשלה. בכל מספר שנים (בדרך כלל – ארבע שנים), יש בחירות חוזרות, והעם, בהצבעת רוב, יכול לשנות את השלטון, אם העם לא היה מרוצה מבחירתו הקודמת. כך נציגיו חייבים להשתדל לרצות את הציבור הבוחר.

עקרון הכרעת הרוב

בדמוקרטיה, הכרעת הרוב קובעת את המפלגות שיהוו את הקואליציה הממשלתית השולטת במדינה. ממשלה – שמייצגת את הרוב בפרלמנט, או בחירת הרוב בנשיא, בסגנון שלטון של משטר נשיאותי (כמו בארצות הברית) – תעשה ככל האפשר לרצות את רוב העם, כדי שתיבחר שוב בבחירות הבאות. החלטות הרוב מחייבות בדמוקרטיה את הציבור כולו, לרבות המיעוט, שלא בחר בממשלה.

עקרון הפלורליזם (השוויון)

בדמוקרטיה לכל אזרח בוגר יש זכות לבחור וזכות להיבחר, ללא הבדל מין, גזע, דת, מצב השכלה, או מצב כלכלי. זהו הפלורליזם של הדמוקרטיה, שכולם שווים לפניה.

עקרון הסובלנות

יחד עם כל השוני בין האזרחים, לרבות דתות, שכבות חברתיות, השתייכויות חברתיות, מחייבת הדמוקרטיה את אזרחיה להתייחס בסובלנות האחד לשני.

עקרון זכויות אדם

הדמוקרטיה מסדירה בחוקה, או בחוקים, או תקנות וכדומה, את זכויות האדם היסודיות, כמו חופש הדיבור, זכות הקניין,, שוויון בפני החוק ועוד.

עקרון שלטון החוק והחוקה

הדמוקרטיה קובעת את שלטון החוק במדינה לכל אזרחיה באופן שווה. וממנה את הרשות השופטת, והמשטרה לאכוף אותם על כולם באופן שווה.

עקרון הפרדת הרשויות

כדי לאזן את רשויות השלטון ולהגביל את יכולת הרשות המבצעת והרשות המחוקקת, ניתנו לרשות השופטת – בית המשפט העליון, לשלוט בכל ההחלטות של שתי הרשויות האחרות. ובכך לבטל החלטות ממשלה, או לבטל חוקים, שאינם מתיישבים עם החוקה, או עם חוקי היסוד. עיקרון האיזון גם מגן על המיעוט בפני עריצות הרוב כלפי המיעוטים.
עתה נראה איך עקרונות תורת הדרך האמצעית – ערך ערך – משרתים את עקרונות הדמוקרטיה ומקדמות אותה.

ערך השוויון

הרמב”ם אומר,כאמור לעיל,  שהאמצע נמצא במרחק שווה בין הקצה היתיר והקצה החסיר, כאשר האמצע הוא הטוב לאדם ולחברה ויש להתקרב אליו, ולעומתו הקצוות הם הרעים, שמהם צריך להתרחק. עיקרון השוויון בתורת הדרך האמצעית הוא אפוא החשוב ביותר, שממנו נובעת האמרה של “ואהבת לרעך כמוך”, כפי שהיא מופיעה בתנ”ך שלנו וב “שבע הדברות” של הנצרות, ובקוראן של אסלאם. אתה וחברך שווים, ולכן כל מה שהייתה עושה לעצמך, עשה לחברך, כי אתה וחברך שווים.

עקרון השוויון, כאמור לעיל, הינו העיקרון החשוב ביותר גם בדמוקרטיה. כל האזרחים שווים, בזכותם להצביע ובזכותם להיבחר, כל האזרחים שווים בפני החוק. לכל האזרחים יש זכות שווה לחופש דיבור, לזכות הקניין, לבחור את מקום מגוריהם, לחינוך, לבחור עם מי להתחתן, להוליד ילדים ולגדלם ועוד.

ערך האיזון

בתורת הדרך האמצעית יש למצוא את נקודת האמצע בכול תכונה ותכונה וללכת בה, תוך כדי איזון בין שתי הקיצוניות של אותה תכונה. מצד שני, אחרי שנמצאו נקודות האמצע של כל התכונות, יש לאזן בין נקודות האמצע של תוכנות אלה, בצורה שתייצר הרמוניה בין כל נקודות האמצע האלה.

בדמוקרטיה אנחנו רואים את העיקרון של איזון בין שלוש הרשויות של הדמוקרטיה: הרשות המבצעת (בממשלה), הרשות המחוקקת (הפרלמנט) והרשות השופטת (בית המשפט העליון). החוקה וחוקי-היסוד יוצרים איזונים בין רשויות אלה, במטרה שהאחת מפקחת ומגבילה את האחרות. כמו כן הדמוקרטיה מאזנת בין החלטות הרוב, לבין שמירה על זכויות המיעוט, כך שזכויות המיעוט לא ידרסו על ידי החלטות הרוב, באמצעות חוקים ותקנות, שהפרלמנט מחוקק.

יש לשים לב לכך שהחלטות הרוב  מהוות גרף בצורת קשת , כאשר בשני קצותיה נמצאים המיעוטים: המפחית מצד אחד והמפריז מצד שני, עם אחוזי הצבעה נמוכים, ששניהם לפי תורת הדרך האמצעית – רעים לאדם ולחברה, ובאמצע נמצא הרוב, עם אחוזי ההצבעה הגבוהים, שהוא חיובי וטוב לכולם.

העלאת רמת האושר של האזרחים

תכלית תורת הדרך האמצעית היא להעניק שלמות לאדם, שלמות שתגדיל את אושרו. אם האדם יעשה מעשים טובים לעצמו ולאחרים, הרי הוא יהיה מרוצה מעצמו והאחרים יהיו מרוצים ממעשיו, ובכך הוא יהיה יותר מאושר.
מצד שני הפילוסופיה המודרנית מגדירה את התכלית של כל שלטון, לרבות הדמוקרטיה, להביא יותר אושר ליותר אזרחים במדינה.

השאיפה לשלום במשטרים דמוקרטיים.

אחד ממרכיבי האושר היא השלום, באין שלום, רמת האושר יורדת פלאים, כי האנשים סובלים מהפגזות, פחד, רעב והגליות מבתיהם. דהיינו כדי להביא יותר אושר לאזרחים, השלטון צריך לדאוג לשלום ולאי אלימות בתוך המדינה מצד אחד, ולשלום בין המדינה לשאר המדינות, מהצד האחר.

כל פעולות האלימות, הטרור, המלחמות וכדומה, מוגדרות על ידי תורת הדרך האמצעית, כפעולות קיצוניות ורעות, שיש להימנע מהן באופן מוחלט. לפי תורה זו כל הקונפליקטים הבין-אישיים והבין-לאומיים, צריכים להיפתר, באמצעות משא-ומתן, עד למציאת הפיתרון שירצה את שני הצדדים בעלי הקונפליקט. הדמוקרטיה, אולי יותר מכל צורת שלטון אחרת, רודפת שלום, משום שלטון העם שבה ושיטת הבחירות. במידה ולא ימצא צידוק למצב מלחמה – יחליף העם את השליטים, לכאלה שמתנגדים למלחמה.

חינוך להתנהגות בדרך האמצעית מחזק את הדמוקרטיה.

ולסיום, כמו  שראינו, לדמוקרטיה ולתורת הדרך האמצעית ערכים ועקרונות הומניסטיים משותפים כמו: ערך השוויון, האיזון, הגדלת האושר והבאת השלום. לכן קידום חינוך לערכים אלה באמצעות לימוד והטמעת תורת הדרך האמצעית, תגדיל את יכולת האזרחים להתנהג לפיהם, ובכך יחזקו את הערכים של הדמוקרטיה ויעצימו את הדמוקרטיה עצמה.

 

  • מאמר זה הינו המאמר החמישי בסדרת המאמרים והספר, שנכתבו ע”י המחבר בנושא “תורת הדרך האמצעית”, והנמצאים באתר: middle-way.com.il